Daf 57b
אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ הָכָא בִּרְחָבָה שֶׁל אֲחוֹרֵי בָתִּים עָסְקִינַן דִּבְהַעֲמָדָה כְּדִי לָא קָפְדִי וְאַמְּחִיצָה קָפְדִי
הָכָא בַּחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין עָסְקִינַן דִּבְהַעֲמָדָה כְּדִי לָא קָפְדִי אַמְּחִיצָה קָפְדִי
Tossefoth (non traduit)
בשותפין עסקינן דבהעמדה כדי לא קפדי. תימה דאמר הכא דהיכא דקפדי קני והאמר לעיל (בבא בתרא דף מב:) דשותפין אין מחזיקין זה על זה דפעמים מניח האחד להשתמש לחברו ג' שנים ואח''כ ישתמש הוא י''ל הא דנחית לפלגא והא דנחית לכולא להאי גיסא או להאי גיסא כדאמר לעיל ועוד נראה דיש לחלק בין שדה לחצר דהכא מיירי שבתים אלו פתוחין לחצר זה דכיון שהוא יוצא ונכנס דרך חצר זה היכא דקפדי אין מניח לו לעשות אי לאו דזבנה מיניה:
וּבְהַעֲמָדָה כְּדִי לָא קָפְדִי וְהָא תְּנַן הַשּׁוּתָּפִין שֶׁנָּדְרוּ הֲנָאָה זֶה מִזֶּה אֲסוּרִין לִיכָּנֵס לֶחָצֵר
Tossefoth (non traduit)
אסור ליכנס בחצר. בגמ' מוקי לה בין בחצר שיש בה דין חלוקה בין אין בה ואע''ג דבאין בה דין חלוקה אין יכול למחות בו מליכנס בחצר מ''מ יכול לאסור עליו מידי דהוה אמשכיר בית לחברו שיכול המשכיר להקדישו כדאמר בפ' האומר משקלי עלי (ערכין דף כא. ושם) אע''פ שאין יכול למחות בידו של שוכר מליכנס בו ומיהו היא גופא תימה דמ''ש מבעל חוב דאם הקדיש שדהו דאתי בעל חוב ושקיל (שם כג:) אלא משום דרבי אבהו שלא יאמרו הקדש יוצא לחולין בלא פדיון מוסיף דינר וי''ל דשאני בע''ח שגוף הקרקע יוצא מתחת יד מקדיש אבל התם אין גוף הקרקע יוצא מתחת יד משכיר לעולם:
רַב פָּפָּא אָמַר אִידֵּי וְאִידֵּי בַּחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין וְאִיכָּא דְּקָפְדִי וְאִיכָּא דְּלָא קָפְדִי גַּבֵּי מָמוֹנָא לְקוּלָּא גַּבֵּי אִיסּוּרָא לְחוּמְרָא
רָבִינָא אָמַר לְעוֹלָם לָא קָפְדִי וְהָא מַנִּי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֲפִילּוּ וִיתּוּר אָסוּר בְּמוּדַּר הֲנָאָה
Tossefoth (non traduit)
רבינא אמר לעולם לא קפדי. משמע הכא דכולי עלמא קפדי אינשי אדריסת הרגל דאפי' רבינא לא קאמר אלא בשותפין ותימה דתנן בפ''ק דמגילה (דף ח. ושם ד''ה דריסת) אין בין המודר הנאה מחבירו למודר הימנו מאכל אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש ופריך בגמ' דריסת הרגל הא לא קפדי ומפרש ר''ת דהתם משמע ליה לגמרא דמתני' איירי בבקעה דלא קפדי דאי בחצר דקפדי אפילו מודר הימנו מאכל אסור דכיון דקפדי א''כ כיוצא בו משכירים ותנן בפרק אין בין המודר (נדרים דף לג.) דכיוצא בו משכירים אסור אפילו כלים שאין עושין בהן אוכל נפש ולהכי פריך כיון דעל כרחך איירי בדריסת הרגל בבקעה דלא קפדי אם כן אפילו מודר הימנו הנאה אמאי אסור והוא הדין דהוי מצי למיפרך כלים הא לא קפדי:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי בְּנָאָה בַּכֹּל שׁוּתָּפִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה חוּץ מִן הַכְּבִיסָה שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִתְבַּזּוֹת עַל הַכְּבִיסָה
וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא זֶה שֶׁאֵין מִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמְדוֹת עַל הַכְּבִיסָה
הֵיכִי דָמֵי אִי דְּאִיכָּא דַּרְכָּא אַחְרִיתָא רָשָׁע הוּא אִי דְּלֵיכָּא דַּרְכָּא אַחְרִיתָא אָנוּס הוּא לְעוֹלָם דְּלֵיכָּא דַּרְכָּא אַחְרִיתָא וַאֲפִילּוּ הָכִי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמֵינַס נַפְשֵׁיהּ
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי בְּנָאָה חָלוּק שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם כֵּיצַד כֹּל שֶׁאֵין בְּשָׂרוֹ נִרְאֶה מִתַּחְתָּיו טַלִּית שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם כֵּיצַד כֹּל שֶׁאֵין חֲלוּקוֹ נִרְאֶה מִתַּחְתָּיו טֶפַח שֻׁלְחָן שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם כֵּיצַד שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי גְּדִיל וּשְׁלִישׁ גְּלַאי וְעָלָיו קְעָרוֹת וְיָרָק וְטַבַּעְתּוֹ מִבַּחוּץ
וְהָא תַּנְיָא טַבַּעְתּוֹ מִבִּפְנִים לָא קַשְׁיָא הָא דְּאִיכָּא יָנוֹקָא הָא דְּלֵיכָּא יָנוֹקָא
וְאִי בָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא דְּלֵיכָּא יָנוֹקָא וְלָא קַשְׁיָא הָא דְּאִיכָּא שַׁמָּעָא הָא דְּלֵיכָּא שַׁמָּעָא
וְאִי בָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא דְּאִיכָּא שַׁמָּעָא וְלָא קַשְׁיָא הָא בִּימָמָא הָא בְּלֵילְיָא
וְשֶׁל עַם הָאָרֶץ דּוֹמֶה
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source